למה לא באת לפני 20 שנה…

Email

הוזמנתי להרצאה במסגרת מועדון וי"צו.

זוהי אמנם לא הפעם הראשונה בה אני מרצה בפני קבוצות נשים כאלה, אך הפעם הייתה שונה. בקהל ישבו אימא ואבא שלי וההתרגשות הייתה גדולה.

ביחד פסענו בשבילי האושר, זיהינו את אותם מצבים שתורמים לו ואת אלו שדוחקים אותו כלפי מטה. ביחד למדנו לזהות טיפוסים בעלי מאפיינים שליליים הפוגמים באשרנו והופכים את הסביבה שלנו למסוכנת. דרך ההצגה ומשחק התפקידים למדנו כמה עוצמה טמונה בכל אחד מהכללים הרושמים בחוברת וכמה חוכמה שזורה במילים הפשוטות.

הורי התמוגגו מנחת למראה ההשתתפות הערה והפרגון המתמשך שקיבלו מהנוכחים. לאימא שלי הייתה הבנה מעניינת תוך כדי הדיון אודות הכלל, כבד את הוריך ועזור להם. לדבריה, גילתה עם השנים, שהילדים שיש להם יותר טענות להורים והם מוצאים אותם אשמים בבעיות שטונות ומשונות, הם גם אלה שעזרו הכי פחות בבית. הם אלה שהתרומה שלהם לבית הייתה מזערית. ההבנה הזו היכתה לא מעט מהנוכחות הנוספות בחדר שלפתע קלטו, שהכל היה בסדר עם החינוך שלהם, עם הדרך שבה נהגו בילדיהן, עם האחריות שניסו להטיל עליהם. אחת מהן אמרה – למה לא באת לפני 20 שנה… והסובבות אותה הנהנו בהסכמה.
 
מארגנת ההרצאה שהזהירה אותי שהבנות לא מחזיקות מעמד יותר משעה, הביטה משתאה בסבלנות ובעניין שגילו גם אחרי שעתיים וחצי של פעילות.
 
בתום ההרצאה נחטף מידי כל מלאי החוברות כהרף עין ובמשך שעה ארוכה ביליתי ביחד עם הורי בגילוי תובנות חדשות מהחוברת.
 
אז מי אמר שאין אושר – כל מה שצריך זה להושיט את היד…

Email

תגובות

מה דעתך?

על אודות עוזי מירון - מרצה בכיר של האקדמיה להורים

אני מתנדב משנת 2003 בעמותה לשגשוג ובטחון במזה"ת מפעילת פרוייקט 'הדרך אל האושר'. אני מנהל אקדמי במרכז הישראלי לניהול העוסק בשיפור מתמיד של איכות הניהול בישראל, ע"י קורסים, סדנאות וכנסים, הכוללים ידע מקצועי מתקדם וכלים ישומיים למנהלים בכירים. במקביל אני עוסק בייעוץ שיווקי וביצירת תכנים שיווקיים לחברות וארגונים.
פוסט זה פורסם בקטגוריה חוויות מהרצאות, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

*